פסק-דין בתיק ב"ל 54756-02-13

21 אוקטובר 2013

פתח דבר

1.         בפניי ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"), על החלטת הוועדה לעררים לעניין שירותים מיוחדים מיום 16.10.12 (להלן: " הוועדה").

2.         הוועדה דחתה את הערר שהגישה המערערת על החלטת הוועדה מדרג ראשון וקבעה כי המערערת זכאית לקצבת שירותים מיוחדים, בשיעור 50% מקצבת יחיד מלאה. הוועדה קבעה כי:

"בת 48 הסובלת מ copd , סכרת, עודף משקל, סינוסיטיס, טרכיוסטומיה. בבדיקת התלות נמצאה כי תלויה בעזרה רבה מהזולת בביצוע רב פעולות היום יום ברוב שעות היממה. לאור האמור לעיל הוועדה דוחה את הערר".

3.         על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טענות הצדדים בתמציתן

4.         טענות המערערת, הינן כדלקמן:

א.        שגתה הוועדה בכך שהתעלמה מהעובדה כי המערערת מחוברת לבלון חמצן.

ב.         שגתה הוועדה  בקבעה כי המערערת הינה עצמאית בניידות.

ג.         שגתה הוועדה בקבעה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט בהתייחס להיגיינה אישית, בשים לב לטענות המערערת לפיהן היא סובלת מבריחת שתן; משלשולים כ- 15-20 פעמים ביום; ומדבריה לפיהם אין היא מתנקה בעצמה לאחר פעולת מעיים.

ד.         שגתה הוועדה בכך שקבעה כי המערערת זקוקה להשגחה במידה רבה ברחצה ולא קבעה כי המערערת תלויה לחלוטין בזולת בפעולה זו.

5.         מנגד, טען המשיב, כדלקמן: 

א.        החלטת הוועדה הינה מנומקת ומפורטת.

ב.         הוועדה ערכה פרוטוקול המפרט את תלונותיה של המערערת, את ממצאי הבדיקה הקלינית ואת מסקנות הוועדה.

ג.         הוועדה התייחסה למכלול התיעוד הרפואי.

המסגרת הנורמטיבית

6.         סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 קובע, כי שירותים מיוחדים הינם שירותים הניתנים לאדם לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.

המבחנים להענקת השירותים הנ"ל, לרבות שיעור הגמלה, פורטו בתקנות הביטוח הלאומי(ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט - 1979, (להלן: "התקנות").